גזר דין בתיק ת"פ 54575-11-10

א.         תמצית הכרעת הדין

ב-24/2/11 הרשעתי את הנאשם, בהמשך להודייתו בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של חטיפה, לפי סעיפים 369 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של שוד מזוין, לפי סעיפים 402(ב) + 29 לחוק העונשין.

מכתב האישום המתוקן ומהודיית הנאשם עולה כדלקמן:

ב-17/11/10, בסמוך לשעה 22:45, עמדו שני המתלוננים, ששון וזיו על כביש יציאה מכרמיאל, וביקשו למצוא רכב שיסיעם מהמקום.

למקום הגיעו הנאשם ורעד גני (להלן: "רעד"), ברכבו של רעד, נהוג על ידי רעד. ששון ניגש אל הרכב ושאל האם הם מגיעים לעכו, רעד אישר זאת והמתלוננים נכנסו לרכב.

במהלך הנסיעה החליטו הנאשם ורעד, כי ישדדו את המתלוננים. רעד נהג לכיוון בית הנאשם בדיר אלאסד, על מנת שזה יצטייד בסכין. כאשר ראו המתלוננים כי הרכב סוטה ממסלול הנסיעה ליעדם, שאלו על כך ונענו על ידי רעד בתרמית, כי הנאשם ירד בביתו ולאחר מכן יסיעם אל מחוז חפצם.

הרכב הגיע סמוך לבית הנאשם, והלה נכנס לביתו והצטייד, כמתוכנן, בסכין. הנאשם ורעד המשיכו בנסיעה ובמהלכה סטה רעד לדרך כורכר, תוך שהוא עונה לשאלת המתלוננים, בתרמית, כי זוהי דרך קיצור מירכא לעכו.

רעד עצר את הרכב בדרך הכורכר בתואנת שווא, כי יש תקלה ברכב. הנאשם, רעד והמתלוננים יצאו מן הרכב, ואז הנאשם שלף את הסכין, קרב אותה לצווארו של ששון והורה למתלוננים להרים ידיים, לא לזוז ולתת את כל רכושם. הוא איים כי אם לא יפעלו כן, הוא יפגע בהם. הנאשם נטל בכח מיידו של ששון את תיקו, בו היו, בין היתר, כרטיס אשראי ו-30 ש"ח במזומן. עוד נטל ממנו את השרשרת שענד על צווארו ואת מכשיר הטלפון הנייד שלו.

במקביל למתואר לעיל, תפס רעד בידו של זיו, וכאשר ניסה הלה להסתובב ולראות את מספר הרכב, הכה אותו.

רעד משך בחוזקה מידו של זיו את תיקו. כמו כן, שלף מכיס מכנסיו את ארנקו שהכיל, בין היתר, כרטיס אשראי, 150 ש"ח ו-150 $ במזומן. בנוסף, נטל מזיו את הטלפון הנייד שלו.

לאחר מכן, הנאשם ורעד הרחיקו את המתלוננים בדחיפות ובאיומי סכין מהרכב, הורו להם שלא להסתובב, ונמלטו בנסיעה מהמקום.

בהמשך אותו לילה, לקחו הנאשם ורעד את השרשרת והדולרים ששדדו מהמתלוננים והמירו אותם ב-1,100 ש"ח, אותם חילקו בין שניהם. את יתר הרכוש ששדדו שרפו.

ב.         תסקיר שירות המבחן

הנאשם הינו רווק כבן 23, בן למשפחה בת 6 ילדים. הוא התגורר בבית הוריו, שהיוו עבורו משפחה תומכת. בגיל צעיר השתלב בעבודה עם אביו באטליז, ובהיותו כבן 16, החל לעבוד במפעל בחדרה.

בשנת 2007 נפגעה ידו בתאונת עבודה במפעל, ולפיכך מזה כארבע שנים, איננו עובד ונמצא רוב הזמן בבית. בעקבות תאונת העבודה, הנאשם סובל מנכות ביד שמאל ומוכר גם כנכה פסיכיאטרי בשיעור של 30%.

הנאשם נטל אחריות למעשיו, אך מאידך, קצין המבחן התרשם כי הוא מתקשה לקחת אחריות על "הכוונה הפלילית שבמעשיו" והוא טען שוב ושוב כי פעל בהשפעת שותפו.

עוד התרשם קצין המבחן, כי הנאשם הינו בחור צעיר, מתוסכל ובודד, אשר יתכן וביצע את העבירות על רקע רצונו לחוות תחושות שייכות וערך עצמי. הוא מתקשה להתחבר רגשית לקיומם של קווים תוקפניים ואלימים באישיותו.

הנאשם ביטא בפני ק. המבחן נזקקות טיפולית שיקומית באשר להתמודדותו עם נכותו, אך לא ביטא נזקקות טיפולית כלשהי באשר להתנהגותו התוקפנית והאלימה.

נוכח חומרת העבירות ובשל התרשמות קצין המבחן בדבר אי המוטיבציה שגילה הנאשם בשילובו בהליך טיפולי בכל הקשור להתנהגותו הפלילית, לא המליץ קצין המבחן המלצה טיפולית בעניינו. לדעתו, יש להציב גבול ברור להתנהגותו.